שפירא מפליאה בפרוזה הלירית שלה בספרה החדש,"מסעות אורידיקה"...האופן שבו היא מטפלת בחומרי המציאות ובשזירה החמקמקה של חוטי העלילה הדקים,מקרבים את "מסעות ארוידיקה" אל עולמה של השירה הלירית...המילים נוגעות בנקודות הכואבות והרגישות של הנפש הנשית,החותרת אל מימוש עצמיותה,ונותנת לה ביטוי אמיתי ומשכנע.קריאה ב"מסעות אורידיקה" היא אכן מסע אל עולם נפשי מרתק,אם כי שרוי בתוגה קיומית.(יוסי פלס,מבקר ספרות,מלחין) יש בכתיבה דיוק רב,יופי,ובעיקר יש בה את העוצמה שמטעינה כל סיטואציה ברגש,בחדות אבחנה ועדינות,ולפעמים אכזריות,זה שילוב מרתק...הכוח כאן הוא היכולת ללכוד רגעים,המון רגעים,ולהעניק להם מגוון רב של משמעויות,להאיר אותם מצדדים שונים ולברוא עולם שלם המורכב מהמון רגעים...העיסוק בספר בזיכרון,בזמן,נושאים שתמיד אני מחפש כאשר אני קורא ספר,בהחלט מעורר התפעלות...זה טקסט מאוד מושקע,מדויק,אין בו כמעט מילה אחת מיותרת,ואותי הוא ריגש ולפעמים גרם לכאב,ועוד תחושות רבות:כל הדברים שספרות טובה מעוררת בקורא(ניר ברעם,סופר,עורך) נפלא.מרגש(עליזה ציגלר,עורכת)
