הספר "תשובה לאיוב" מציע לקורא טקסט מורכב שמאפשר להתוודע לעור הרוחני והדתי של המחבר. "תשובה לאיוב" פורסם שנים אחדות לאחר מלחמת העולם השנייה על זוועותיה ומוראותיה. זמן קצר לאחר השואה ולאחר הפצצת הירושימה יונג פנה להתמודד במרחב תיאולוגי עם בעיות קיום ומוסר שמעסיקות ויוסיפו להעסיק שורה שלמה של הוגים, יהודים ונוצרים כאחד. מתוך גישה פסיכולוגית עקיבה הוא מציב בסימן שאלה את חירותו של האל, שהרי הידיעה היא בבחינת תנאי הכרחי של החירות. ניתוח פסיכולוגי זה של הביוגרפיה האלוהית מתמקד בשני היבטים, ואלה מרכיבים את רוב החיבור: חשיפתו של יסוד הרוע בתוך האלוהות וחשיפת היסוד הנשי. פולחן האל המושלם והכל יכול נעשה בתוך כך למייצגה של גבריות עיוורת ואטומה, שאין בידה להכיל את היסודות הללו. מלבד הבעיה של ראיית האל ככול יכול, יונג מערער גם על התפיסה בדבר טובו המוחלט של האל – הוא מציב מולה תפיסה של כוליות ושלמות שמחייבת את הכללתו של הרוע כחלק מהאלוהות.
