אסופת המאמרים המוצעת לקוראים במלאות עשרים שנה להירצחו של ראש הממשלה יצחק רבין אינה מפעל הנצחה. העוסקים במלאכה גם לא ביקשו מן המשתתפים בקובץ לפרוס את יסודותיה של "מורשת יצחק רבין" שהשתרשה מאז הרצח המזעזע. הרצח, וזאת לא יכחיש איש, היה פרי של מחלוקת עזה ופורצת גדרות, שחרגה מגבולות המותר בחברה דמוקרטית. יצחק רבין, ראש הממשלה, ניסה לגבש דרכים לפתרון הבעיה המטרידה את מדינת ישראל מאז הקמתה – יחסיה עם שכניה – ושילם בחייו על תעוזתו ועל מנהיגותו. מאז הרצח אנו שואלים את עצמנו כלום נלמד הלקח? האומנם השכלנו לנתב את המחלוקות המסעירות את חיינו לדרכים של ליבון ודו־שיח הנמנע מאלימות?
מגוון המשתתפים בקובץ מעיד כאלף עדים שעדיין המחלוקות בעינן. עדיין אנו תוהים מה היא הדרך שתוליך את מדינת ישראל אל השלום המיוחל.
בקובץ משתתפים מי שפגשו את רבין בימי חייו ואף שיתפו עמו פעולה בתחומים מגוונים, וגם מתנגדים שלא קיבלו את דרכו ומוסיפים להתמודד עם עיקריה. בקובץ גם כותבים צעירים שעדיין לא עמדו על דעתם בימי השבר הקשה, ובעיניהם יצחק רבין הוא דמות וסמל.
בהצגת מגוון הדעות בחברה בישראל, בלא כחל ובלא שׂרק ובלי צנזורה, אנחנו מבקשים לבחון האומנם הופנם לקח הרצח ולהראות שמחלוקות יכולות להתנהל בספרים, ולא ביריות בכיכר העיר.
