סיפורי שלדגים מתבוננים במחוות הזעירות, הסמויות מעין, המקשרות בין אנשים זרים, שונים זה מזה ואפילו מרוחקים ומנוכּרים.
הדיאלוג המצומצם המתקיים בין האנשים מסיר, ולו לרגע, את המחיצות המפרידות ביניהם. הרגש החי, המפעם ברובד הסמוי של הקיום האנושי, מחלחל בסיפורים וחושף את שורשיו האמיתיים.
ראובן מירן מתרכז בסיפוריו דווקא בשונה, בזר, בנידח ובדחוי. הוא מאיר אותם כיפים ואפילו כנשגבים, עד כדי כך שבעצם קיומם טמונה גם הבטחה מוסרית. רגעי החסד והחמלה - קצרים ומצומצמים ככל שיהיו - מאירים ומרחיבים את לב הקורא.
