במרוץ השליחים של השירה העברית, נטלה סבינה מסג מרחל את לפיד הכנרת, שלחופה היא חיה וכותבת מזה 50 שנה. המשותף לשתי המשוררות הוא הפיכת הכנרת לעוגן פיזי-רגשי, וסגנון כתיבה המבקש לשמור על "הניב התמים". השונה בין השתיים הוא המודעות האקולוגית של המאה ה -21 הניכרת בשירי מסג והופכת אותם משירי טבע לשירה אקופואטית.
על סבינה מסג אמרה דליה רביקוביץ: "שירתה צלולה וחודרת לב".
