השיגיונרים הם ציבור שלם, בלי ייחוס דתי, לאומי, או מעמדי. זהו עם ענק בגודלו, בלי גבולות גיאוגרפים, והוא יודע ומפורסם בעיקר בשני דברים: האנשים הם כולם רגילים, והם סובלים מרגישות יתרה בחיי היוםיום - כל אחד באזורי הנפש שלו. הרגישות היתרה מולידה אצלם מבחר מגוון של שיגיונות, או לפחות אחד או שניים, חלקם חינניים – אחרים לא. השיגיונות שמחברי הספר בחרו להציג כאן מוכרים היטב: חרדות, דחפים והתפרצויות, כאבים, אמונות טפלות, התמכרויות, פרוורסיות, ריבוי אישיויות, הפרעות וקלקולים בשינה, אכילה, או בזהות המין. הראשון שהתייחס לשיגיונות בחיי היומיום של הפרט היה זיגמונד פרויד. הספר הזה מרכז את השיגיונות האלה, הנפוצים כל-כך, שלנו בני-התמותה, תוך התמקדות ברקע הפטוליגי של כל אחד מהם ובשילוב סיפורים מתחומי הספרות, הקולנוע, התיאטרון, המוזיקה, הפילוסופיה, המיתולוגיה והתנ"ך. לילי פרי, סופרת – על הסיפורים והדוגמאות, ועל הכתיבה הפתוחה לכל נפש. ד"ר יורם ברק, פסיכיאטר, אחראי על הטבע הנפתל של הנפש. 415 עמודים.
