רצוא ושוב, לפי ר' נחמן, זוהי פעולת האדם כשהוא נע קדימה ואחורה, מעלה ומטה, קוטף את הפירות וזורע את הזרעים, נמלט מהחושך ורץ אל תוכו, נשבר לגמרי אבל מחזיק ברסיסים בכפות ידיו. סיפוריה של לילה מאיה חפר נעים במעגל החיים הזה והם כורכים יחד את הכאב עם שמחת החיים. ילדה שנולדה בעננים ושומרת להם את ליבה, פלירטוט עם יצרן חומרי כישוף, דג זאב, רגשות אשם בכל מיני גוונים, צייר שמאבד (אך גם מוצא מחדש) את מקור היופי בעולם, ועוד הרבה אנשים שוודאי עוד חיים בנינו.
