בספר מציג המחבר יסודות של משנה פסיכו-חברתית סדורה הגזורה מהאתיקה היהודית-חסידית. בעזרת פרדיגמת הצמצום החסידית-קבלית - שעל-פיה האדם מחקה את האל המצטמצם מרצונו כדי לפנות מקום לעלום הזולת - מראה רוטנברג כי לא הפיטום של האני האישי או החברתי עשוי להסביר את המצוי והרצוי לקדמה האנושית, אלא הצמצום.
