הם חושבים שאני קלה להשגה. אני מתחילה להאמין שאני באמת כזאת.
לפעמים אני עושה דברים פזיזים.
לפעמים גברים לוקחים בלי לבקש.
למזלי, קיבלתי את מתנת המוזיקה.
נותרה לי עוד שנה אחת לתום הלימודים ויש לי תוכנית מסודרת.
אבל קיים מכשול אחד.
אמריק מרסו.
הוא אוחז בכוח הרצון שלי ומנגן עליו כמו על תו אפל.
כשהוא מורה לי לנגן, אני רוצה לתת לו הכול.
אני כורעת ברך כדי לקבל את העונשים שלו, רועדת למגע ידיו, ומסכנת הכול בשביל הרגעים הגנובים שלנו.
הוא האובססיה שלי, הוא המאסטר שלי, הוא המוזיקה שלי.
והוא המורה שלי.
