דרך ארוכה עשה ציוֹן כהן מן הספר "אל עצמי" עד לספר "ציוֹן ובתיה". בספר "אל עצמי" היה ציוֹן בן 11 שנים וחויותיו דיברו, בעיקר, לבני גילו. בספר זה מלאו לציוֹן 16 שנים ומטבע הדברים השתנו חויותיו ועמן הבעיות המציקות לוֹ. סיפורו זה של ציוֹן חוֹרג הפעם מעולמם של הילדים, ונכנס אל עולמם של בני הנעורים. לכן, יוֹתר מאשר הוא סיפור ילדים הוא רומן לבני הנעורים
