טוען את הסל שלך...
פעם לא הייתי מצליחה לדמיין את עצמי כאן. אבל עכשיו אני מרגישה כאן בבית. אני גרה במקום שאני אוהבת, בבית ששיפצתי לעצמי ולצד חברים חדשים ונפלאים, ובתפקיד שלי בעבודה אני מצליחה להגשים את עצמי. אני משלימה עם העבר ומניחה את היסודות לעתיד.
ואז גארֶט פְרוֹסט עובר לגור בבית הסמוך.
הוא עקשן ובוטה מדי, כוח טבע רב עוצמה שמפר את האיזון העדין של חיי. אני מזהה את רוחות הרפאים שרודפות אותו, את הייסורים שמניעים אותו.
גארט עלול להיות מסוכן בכל מצב, אבל כשהוא פצוע הוא מסוכן עוד יותר. אני חוששת שאני שברירית ועדינה מדי ולא אוכל להתמודד עם הסערה שמשתוללת בתוכו ועם הכאב שמכה בו. אבל הוא נחוש מדי... ומפתה מדי.
ולפעמים התקווה מצליחה להמריא גם מעל השממה הקפואה ביותר.