טוען את הסל שלך...
קימבר
כרטיס במחלקה הראשונה תמורת מחברת השרטוטים שלי. עסקה הוגנת תמורת ההזדמנות להספיק לראות את אבי לפני מותו, לא?
לרגע, מתאו מורטי, האיטלקי היפהפה והשחצן, נראה לי כמו מלאך משמיים, אך הוא מתגלה כשטן בהתגלמותו. כאילו החיים שלי לא מחורבנים מספיק. כשמתאו מציע להחזיר לי את עיצובי השמלות שלי תמורת נשיקות, אין לי ברירה אלא להסכים. זה רק משחק, לא יותר. לעולם לא אתן לעצמי להיכוות שוב.
מתאו
הפה של קימבר דיסנטו, הגישה העוקצנית שלה… משגעים אותי. אני לא רגיל לנשים כמוה והניצוצות שעפים בינינו מטריפים.
אני חייב לכבוש אותה, באותה מידה שבה אני נהנה לעצבן אותה.
היא לא תיכנע לי בקלות, אבל כשאגמור איתה, העסק שלה יהיה שייך לי. אנחנו אויבים, מתחרים, לא יותר מזה. ליבי לא באמת נמצא בסכנה, מגעה לא באמת גורם לו לרקד בשמחה. זו בסך הכול פנטזיה, לא רומן אמיתי.