סבתא שושטויות: האם גם החיות פוחדות?

אָלֶכְּסַנְדֶּר, יַנְשׁוּף חָכָם וְיַדְעָן שֶׁמִּתְגּוֹרֵר בְּגַן הַחַיּוֹת, מְשַׁתֵּף אֶת הַקּוֹרְאִים בְּמָה שֶׁמִּתְרַחֵשׁ בְּגַן הַחַיּוֹת אַחֲרֵי שֶׁכָּל הַמְּבַקְּרִים חָזְרוּ לְבֵיתָם: פַּעַם בִּשְׁבוּעַיִם נִפְגָּשׁוֹת כָּל הַחַיּוֹת וְחוֹלְקוֹת דֵּעוֹת וּמַחְשָׁבוֹת. בְּאַחַד הַמִּפְגָּשִׁים כְּשֶׁעוֹלֶה נוֹשֵׂא הַפְּחָדִים, כָּל חַיָּה מְשַׁתֶּפֶת אֶת חַבְרוֹתֶיהָ בַּפַּחַד שֶׁלָּהּ, וְאִלּוּ הַחַיּוֹת הָאֲחֵרוֹת מַקְשִׁיבוֹת לָהּ וְנוֹתְנוֹת עֵצוֹת שֶׁמְּסַיְּעוֹת לָהֶן.

בְּחֵן, בְּהוּמוֹר וּבַחֲרִיזָה מְשֻׁבַּחַת רוֹקֶמֶת הַמְּחַבֶּרֶת עֲלִילָה נוֹגַעַת לַלֵּב, שֶׁבָּהּ גַּם אֲרָיוֹת פּוֹחֲדִים מֵרוֹפְאֵי שִׁנַּיִם וְגַם דֻּבִּים פּוֹחֲדִים מֵהַחֹשֶׁךְ. הַסִּפּוּר מַעֲמִיק בְּנוֹשֵׂא הַפַּחַד, מְעוֹרֵר הִזְדַּהוּת רַבָּה וְאַף נוֹתֵן כֵּלִים רַבִּים לְהִתְמוֹדֵד אִתּוֹ, אִם כִּי נִרְאֶה שֶׁהַכְּלִי הֶחָשׁוּב בְּיוֹתֵר הוּא זֶה שֶׁל הַחֲבֵרוּת, הָאִכְפָּתִיּוּת וְהַהַקְשָׁבָה.

שׁוֹשׁ בַּר-חֵן, סָבְתָא לִשְׁלוֹשָׁה, קְצִינַת מִשְׁטָרָה בְּגִמְלָאוֹת. 
זֶה סִפְרָהּ הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת "סָבְתָא שׁוֹשְׁטוּיוֹת". 
סִפְרָהּ הָרִאשׁוֹן הוּא "סָבְתָא שׁוֹשְׁטוּיוֹת שִׁירִים וַחֲוָיוֹת".