ניקול ופייר מספר על נשים שהכרתי בעיר הולדתן ובכפרים ברחבי צרפת, שם הן מתגוררות כיום. עוד לפני שפגשתי אותן כבר סופר לי רבות על עלילות חייהן ועל הנתיבים המפותלים של נפשותיהן. במיוחד נכבשתי בקסמי החברות שקושרת בין הנשים הללו זה שלושים שנה, מאז למדו יחד בתיכון. גם התפעלתי מן הקשר המיוחד שיש להן עם מורתן, וקינאתי בהן על יכולתן לשקף זו לזו - כבמשחק-מראות - אשה את חיי רעותה.
- מתוך פתח דבר.
ניקול ופייר נכתב כרצף אסוציאטיבי-פיוטי, היוצר פסיפס של מקטעי-חיים מרתקים ומפתיעים בדינמיות הפנימית והחיצונית שלהם. זהו ספר מינימליסטי, ריאליסטי עד כאב, עם מסר חמקמק ובוטה כאחד.
ענת לויט פירסמה שלושה ספרי שירה: דקירות (זכה בפרס ורטהיים), בית של געגועים ועובדת אלילים. ניקול ופייר הוא ספר הפרוזה השני שלה, לאחר שפת הלוליין. ב-1987 היא זכתה בפרס ברנשטיין לביקורת, וב-1998 היתה כלת פרס ראש הממשלה.
