נאדיה, ילדה ערביה מכפר במשולש, רוקמת חלום להיות רופאה ולנהל את המרפאה המקומית. כדי להגשים את חלומה וכדי להגדיל את סיכוייה להתקבל לבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, היא מחליטה לעבור ללמוד בבית ספר יהודי. נאדיה נרשמת לבית ספר יהודי עם פנימיה, ומתקבלת. קליטתה בפנימיה רצופה קשיים. היא מנסה להשתלב בחברה היהודית ולהכיר אותה; יחד עם זאת היא מתעקשת, בגאווה, לשמור על יחודה ועל ערביותה ולהוכיח לידידיה בכפר שאין לה כוונה להתרחק מהם. מצבה המיוחד מעורר בעיות רגישות. בספר אין מגמות פוליטיות כלשהן, והוא מעורר מחשבות בנושא החיים בצוותא של תלמידים יהודים ותלמידים ערבים.
