משיבי הרוח

בעשורים האחרונים מבטאים ישראלים דתיים את עצמם בשירה ובסיפורת, בתיאטרון ובמחול, בטלוויזיה, בקולנוע ובמוזיקה. ניכר כי דור חדש של משוררים צמח בישראל, ודווקא במקומות שבהם אך לפני שני עשורים היה קשה להעלות על הדעת יצירה שכזו – בהתיישבות שמעבר לקו הירוק. מאז נוסדו היישובים ביהודה ובשומרון, היה עיקר מרצם של בוניהם נתון לצורכיהם הגשמיים שביטאו את הקשר האמיץ לארץ ישראל. אלא שבקרב הדור השני נבטו כבר צרכים רוחניים שהובילו כמה מהם לפעילות ספרותית שהשפעתה הלכה וגברה עד אשר תקעה יתד בהוויה הישראלית.

משיבי הרוח מתחקה אחר חבורת יוצרים מרתקת, שעיקר מעייניה נתונים לגישור על הפער שבין השירה הישראלית לבין התרבות היהודית. מבטם של משוררים ויוצרים אלה נשקף אל מעבר למציאות הפוליטית שממלאה את השיח הסובב אותם, והם בעצם מבקשים ביצירתם לטשטש את הגבולות שבין דתיוּת וחילוניוּת, תופעה ההולכת ומתחזקת בישראל בעת האחרונה. משיבי הרוח הוא ספר על דרכים חדשות, רדיקליות לעתים, שבהן מגבשים משוררים צעירים את זהויותיהם האישיות ומתמודדים עם סוגיות יסוד ישראליות וקיומיות.

פרופ' דוד יעקבסון מלמד בתוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת בראון בארצות הברית. הוא לימד קודם באוניברסיטאות מישיגן, פנסילבניה וּוסליאן ובאוניברסיטת בן גוריון שבנגב. עבודותיו עוסקות ביחסה של הספרות העברית החדשה למקורות ישראל, לתפילה ולבקשת אלוהים, וביחסה לסכסוך הישראלי-פלסטיני.