הספר עוסק בכמה מהיצירות הבולטות של הספרות העברית החדשה, שנכתבו בשנות השמונים. בספר מוצג ניתוח מפורט וחדשני של יצירות אלה פרי עטם של יעקב שבתאי, יהושע קנז, א.ב. יהושע, דוד גרוסמן ויואל הופמן. הספר בוחן את המאפיינים הייחודיים לדרך כתיבתו של כל אחד מסופרים אלה, ואת מקומו של כל אחד מהם במסגרת ההתפתחויות בסיפורת הישראלית בעשורים האחרונים.
