כיצד הפך היישוב היהודי בארץ-ישראל בתוך עשרים שנה (בתקופה שבין מלחמות העולם) מגורם שולי וסביל, שקורותיו נקבעו בעיקר על-ידי כוחות חיצוניים, לגורם פעיל, שמעשיו הם שקבעו במידה רבה את אופייה של הארץ הזאת ואת תולדותיה? כיצד תוסבר העובדה, שהתהליכים המלכדים ביישוב היו חזקים מן התהליכים המפוררים (כגון קליטת אלפי מהגרים או סכסוכים עם השכנים הערבים)? דיון בשאלות אלה על רקע אירועים ותהליכים בארץ, באזור ובעולם שהשפיעו על התפתחותו של היישוב.
בכרך ב' כלולות: יחידה 5 - הסכמה ומחלוקת בשנות העשרים; יחידה 6 - בין משבר לגאות; יחידה 7 - המשולש הארץ-ישראלי בשנות השלושים
