למים הרבים

מראות וקולות
אֲפֹר שָׁמַיִם מְשַׁלֵּחַ טִפּוֹתָיו, עוֹטוֹת בֵּיתֵנוּ כְּסוּת.
וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין כָּאן אָח,
אֲנַחְנוּ מִתְבּוֹנְנִים בַּשַּׁלְהָבוֹת,
בָּרִצּוּדִים.

אָדֹם כָּחֹל צָהֹב,
אוֹר וְחֹם,
זוֹרְמִים בֵּין חֲדָרִים.

דְפִּיקוֹת עַל חַלּוֹנוֹת, הוֹפְכוֹת לְקוֹל תֻּפִּים,
וּבְצֵרוּף לָאֵשׁ וְלַצְּבָעִים,
אֲנַחְנוּ,
רוֹאִים קוֹלוֹת.

משה מאיר, יליד 1961 . נשוי, אב וסב. למד בישיבת הר עציון,ד"ר לפילוסופיה יהודית. מפתח שיטת חשיבה קבוצתית בית מדרשית — 'אפרכסת'. מנהל תוכן במיזם 'אדרבה' בלוד.
ספריו:
'כמעט', שירים, עקד, תשנ"א 1991 .
'סמיכות', שירים, עקד, תשנ"ב 1992 .
'ספר הבית והמנוחה' — שירים, ירון גולן, 1995 .
'אבי אבי', פרוזה, טובי, 2009 .
'קוץ ודרדר', פרוזה, כנרת זמורה ביתן, תשע"ג 2012 .
'שניים יחדיו — פילוסופיה דתית חילונית חדשה', הגות,
מאגנס ומכון ון ליר