לא ראיתי חיילים שמחים הוא סיפור מרגש, מצחיק וחכם על אהבות, הרפתקאות ולבטי נפש של חיילים בתקופת מלחמת יום הכיפורים ואחריה: לוחמים, קשרים, ואנשי מודיעין על רקע ההווי התוסס של בסיס המודיעין באום-חשיבה שבסיני. הספר הופיע לראשונה ב``ספרית תרמיל`` בשנת 1982 בשם ``חיילים שמחים``. למהדורה הנוכחית צורף סוף דבר המעמת את הגיבור עם בן-דמותו הבוגר בשלושים שנה.
בהופיעו לראשונה התקבל הספר בשבחים יוצאי דופן:
``סיפור קולח, מרתק, גדוש הפתעות, מצחיק... במעמדים קומיים נפלאים נוסח מ.א.ש – ומיש משנה כיוון כמו מנגן על סולם שבו מופיעים חליפות: צחוק, עצב, אהבה, קרב, הווי, דיכאון, הרהורים מטפיזיים וכולי... משפטים לא מעטים קראתי גם פעמיים ושלוש כדי לחזור וליהנות מטעמם, מסצינות ואמירות יפות מאד ונחרתות בזיכרון.``
אהוד בן-עזר, ``הארץ``
מישקה בן-דוד זכה בפרס ראש הממשלה לספרות לשנת 2002/3
מספריו: דואט בביירות (כתר, 2002); ספר האפשרויות המוגבלות (ספרית מעריב, 2000)
