כמה דמויות מופלאות ומיוחדות במינן מעלה הנרי ג'יימס בספר זה. קייט קרוי האנגלייה, אצילית בהופעתה ובהתנהגותה אפילו אם לא במוצאה; מילי תיל האמריקאית, שאצילות-מעמדה מבוססת על הונה העצום, אבל אצילות רגשותיה נובעים מתוך עצמה; מרטון דנשר, הנקרע בין שתי דמויות-נשים אציליות אלו, ששתיהן אוהבות אותו והוא אוהב את שתיהן, כל אחת בהתאם לאופיה ודרכה. כבנות לוויה לאלה משמשות שתי נשים מבוגרות, שגם הן אציליות בדרכן הנדיבה; בעוד שהיצור היחיד שאיננו אצילי כאן הוא דווקא הלורד ובן-האצילים מלידה.
כמו הדמויות גם הסיפור כולו הוא מיוחד במינו, ובלתי רגיל לא במהלכו ולא בסיומו. הוא משתרע על-פני ערים שונות בארצות שונות: בוסטון וניו-יורק באמריקה; לונדון באנגליה; ונציה באיטליה; ואכסניה על אם הדרך באלפים של שוויץ. בכל אחד ממקומות אלה נעוץ הסיפור באופי המקום ותלוי באופי אנשיו, ומעלה לעין הקורא גיוון קאלידוסקופי צבעוני, בלתי רגיל גם הוא.
הנרי ג'יימס נאמן לדרכו במוזרות של אנשיו ובחדירתו למניעיהם; מי שלמד לאהוב את דרך כתיבתו מספריו האחרים ייהנה גם כאן, ומי שאינו מכיר אותו יתוודע אליו באחד מהטובים בספריו.
בהוצאת "אור-עם" הופיעו "העלמה מכיכר וושינגטון" ו"מה שמייזי ידעה".
