ספר זה ענינו התפתחותה של ירושלים מעיר קטנה ושולית באימפריה העות`מאנית - בראשית המאה ה19-, לעיר בעלת מעמד אוניברסלי שעיני רוב העולם נשואות אליה בסוף המאה ה19- - שלהי השלטון העות`מאני. גורמים רבים נוטלים חלק בבנינה והתפתחותה של ירושלים: הרפורמות והשינויים בחוקה העות`מאנית; העדות הנוצריות השונות שמאחוריהן ניצבות המעצמות האירופיות ובמיוחד הישוב היהודי בארץ. במרוצת המאה ה19- גדלה הקהילה היהודית מ2000- נפש, בראשית המאה, לכדי 45,000 בתקופת מלחמת העולם הראשונה. גידול הקהילה היהודית הוא הגורם הבולט והחשוב ביותר בהתפתחותה של ירושלים בעת החדשה. במרכז הרצאותיו של פרופ` יהושע בן אריה עמדה שאלת התפתחות ירושלים במאה ה19-. התפתחות זו הושפעה מהכמיהה היהודית הדתית ונתאפשרה בעקבות הרפורמות בחוקה העות`מנית.
