יקינתון: סיפור על חברות ושיר

לַיְלָה לַיְלָה מִסְתַּכֶּלֶת הַלְּבָנָה,
בַּפְּרָחִים אֲשֶׁר הֵנֵצּוּ בַּגִּנָּה...

בִּשְׁתֵּי אֲרָצוֹת רְחוֹקוֹת רְחוֹקוֹת נוֹלְדוּ שְׁתֵּי בָּנוֹת.
הֵן לֹא יָדְעוּ שֶׁיּוֹם אֶחָד יִפָּגְשׁוּ וְיִהְיוּ לַחֲבֵרוֹת.
הֵן לֹא חָלְמוּ שֶׁיּוֹם אֶחָד יִכְתְּבוּ יַחַד שִׁיר.
הֵן לֹא הֶאֱמִינוּ שֶׁהַשִּׁיר הַזֶּה יַהֲפֹךְ לְאֶחָד מִשִּׁירֵי הַיְּלָדִים הָאֲהוּבִים בְּאַרְצָן הַחֲדָשָׁה."


פִּזְמוֹן לַיָּקִינְתּוֹן הוּא מִשִּׁירֵי הַיְּלָדִים הָאֲהוּבִים וְהַיְּדוּעִים בְּיוֹתֵר, אַךְ הַסִּפּוּר הַמִּסְתַּתֵּר מֵאֲחוֹרָיו, עַל הַיְּדִידוּת
שֶׁנִּרְקְמָה בֵּין הַמְּשׁוֹרֶרֶת לֵאָה גוֹלְדְבֶּרְג לַמַּלְחִינָה רִבְקָה גְוִילִי יָדוּעַ רַק לִמְעַטִּים.
הַסּוֹפֶרֶת שֹׁהַם סְמִיט וְהַמְּאַיֶּרֶת רוֹנִי פַחִימָה מְסַפְּרוֹת שְׁנֵי סִפּוּרֵי חַיִּים הַנִּפְגָּשִׁים וּמוֹלִידִים יְצִירָה מְשֻׁתֶּפֶת.