מכל ספריו הרבים של סטפן צווייג, הסופר היהודי-וינאי הפורה, פרשה, שתורגם לעברית לראשונה ב1951-, השאיר רושם עצום על דורות של קוראים ישרלאים. יותר מהיסטוריוןל ן אחד העיד על עצמו כי פרשה הוא הספר אשר בזכותו נמשך אל המחקר המקצועי ההיסטורי. מה היה בו, בפרשה, שכל-כך ריתק את סטפן צווייג?
ז`וזף פרשה הוא סיפור חייו של בן למשפחת ימאים, איש מכוער, היוצא להפלגות הפוליטיות המסיעורת ביותר - המסוכנות! של המהפכה הצרפתית האכזרית ומה שאחריה. על השורד המושלם הזה, הנוכל המדהים, הזיקית הפוליטית המתוחכמת, ``שנראתה לי שטנית ממש``, כותב צווייג באוסטריה בשנת 1929. השמים הולכים שם ומשחירים. פרשה גומר את חייו גולה ובדד, ומנודה, סטפן צווייג, ההומנסיט היהודי, האיטלקטואל האוניברסליסט, רואה את היטלר ואין לו אלשיות. הוא מתייאש ומחפש את מקומו ב1934- באנגליה. את ספרו הגדול על בלזק הנערץ כבר אין הוא מצליח לסיים שם, וממקום גלותו החדש בברזיל הוא משקיף בדיכאון ובייאוש על הקטסטרופה ב``מולדתי הרוחנית אירופה``. שם בגלות, בפברואר 1942, הוא מתאבד יחד עם אשתו לוטה.
בתרגום עברי החדש והקולח של טלי שוורצשטיין-בסר, עלול פושה לשמש מדריך מושלם לכל פוליטיקאי, והוא ירתק, על כן, את האזרח השפוי במדינה דמוקרטית.
