זוהר ושקיעה של יצאניות צמרת, כעין המשך של הרומנים הנודעים "אבא גוריו" ו"אשליות אבודות", הוא שיא בכתיבתו של בלזק בעת שהגיע לשיא בשלותו. הוא חורג מן הנורמות המסורתיות של הרומן הראליסטי, וגם מן הנורמות שבלזק עצמו העמיד כמופת ברומנים קודמים שלו.
אפשר לתאר אותו כתסריט אידאלי לסדרת טלוויזיה עתירת מהפכים וקיטועים עוצרי נשימה: גיבור היצירה, משורר צעיר, נאבק לרכוש לו מעמד בחברה הפריזאית: הוא מתאהכ ביצאנית בעודו נתון תחת חסותו של פושע, מתעמת עם בנקאי עשיר, וסופו טרגי.
