דוסטוייבסקי הלא מוכר, סרקסטי, שנון כתער ומצחיק עד דמעות. הפתעה למי שמכירים אותו רק מ``החטא ועונשו`` או ``האחים קרמאזוב``. מעשה בפקיד ``משכיל``, איוון מאטוייץ` שמו, הנבלע על ידי תנין, קרוקודיל מיובא, ומגלה שזכה בקריירה עליה לא עז אפילו לחלום. או בלשון הסופר: סיפור שהוא ``מין כזב מחוצף שטרם היה בספרותנו, להוציא אותו מקרה אמיתי באבדן החוטם של המאיור קובלאיוב`` בסיפורו הנודע של גוגול.
חקר הספרות הרוסית מציין כי ``התנין`` (פורסם ב1865-) הוא פרודיה נשכנית על ויכוחים שניהלו ביניהם מעל דפי העיתונות אנשי ההגות הדמוקרטיים-מהפכניים באותם הימים. אולם גאוניותו של הסופר פורצת בפנינה ספרותית זו מעל ומעבר לכל זמן ומקום, והיא מטפלת בכסילות האנושית האוניברסלית שבכל הזמנים.
