קובץ הסיפורים ´השכן המסוכן´ כתוב בלשון צלולה ומדויקת. זהו מודרניזם בשיאו, רווי אירוניה מושחזת כלפי מוסדות השלטון וחברת השפע על רגשי האשמה שלה. בדמיון מסעיר המפליג עד לרקימת תכנית לחילופי חיים, פורש כעזריאלי מציאות אבסורדית ומביא לשיאה את אמנות הסיפור הקצר.
"מי שמבסוט מהחיים, אין לו מה להקים צבא פרטי. לי לא היו דברים שהפריעו וצרמו, וזה לא המקום לפרט, ולא מצאתי דרך אחרת לנסות לתקנם אלא באמצעות כוח צבאי משלי... טבעי שיצוץ אצל אדם הרהור חתרני מעין זה. יש מי שיפטור אותו כשיגיון חולף, ויש מי שיפתח ויטפח אותו. אצלי הוא התפתח כמו פריחה וגם גירד כהוגן. בשלב כלשהו התייעצתי עם חברים, אנשים מהיישוב, והם אמרו: רגע, אחד, חביבי, לא לוקחים את החוק לידיים, עד כאן. אנחנו דמוקרטיה! הרי אי אפשר שכל אחד שמשהו לא מוצא חן בעיניו ישבור את הכלים. היה לי אז מספיק להט כדי להתעלם מהעצות האלה. ואני לא מצטער על כך".
