הספר 'השיבה לירושלים' מתאר את השפעת האמונה המשיחית בראשית המאה התשע-עשרה על שינוי היחס של העולם היהודי כלפי ירושלים ועל הפיכתה ממושא של כיסופים רוחניים למקום של בניין ויצירה במציאות הריאלית, בתהליך שיצר רוב יהודי בירושלים כבר בשנת 1860. הספר חושף את פעילותם של ארגונים יהודיים על-קהילתיים שנוסדו במזרח אירופה ובמערבה כדי לתמוך בקיומו של היישוב היהודי המתחדש בארץ ישראל, ומנתח את מערכת היחסים המורכבת שפיתחו עם הנהגת היישוב בארץ. הספר מציג ומנתח לראשונה מקורות ארכיוניים רבים שנתגלו רק בשנים האחרונות.
