בהמשך לספרו שתי בריכות ביער (1976) דן שמעון זנדבנק בקובץ מסות זה בהקשרים ומקבילות נוספים בין השירה העברית לשירת העולם. בין היתר הוא עוסק בקשרים בין אברהם בן-יצחק והופמנסטל, יעקב שטיינברג ובודלר, אלתרמן ורסין, עמיחי ואלזה לסקר-שילר, זך וגרטרוד סטיין, ועוד. את הדיון ביוצרים האינדיבידואלים מקשר המכנה המשותף של ``הקול הוא האחר``, כלומר הפריצה מגבולותיו המרופטים של האני הבורגני-קונבציונלי ופלישת האחר - השונה ממנו וגדול ממנו - אל תוכו.
