הספר עוסק בהגותו של אבן גבירול. חלקו הראשון דן בפילוסוף האדם, בתקופתו, בסביבתו הרוחנית ובמערוכת השכלית שלו. חלקו השני דן בשיטתו הפילוסופית של אבן גבירול, בתכניה ההגותיים ובהשלכות מרחיקות הלכת שהפילוסוף מגיע אליהן כאשר הוא מנסה לגשר על הפער שבין אמונתו באל בורא עולם לבין קבלתו את העיקרון הנאופלטוני של ההאצלה בעולם שכולו מורכב מחומר וצורה.
