"בצעד חריג ביותר נכנס ברק לחדרו של חשין וסגר אחריו את בדלת. אתה לא יכול לפרסם דבר כזה , אמר לעמיתו .... מישה , אם לא אכפת לך , תחשוב על אבא שלך, מה היה אבא שלך אומר על דברים שכתבת כאן..."
הדברים הסמויים מן העין, מאחורי דלת הסגורה, הם שעושים את עלילה . לויצקי פורשת כאן סיפור הנקרא כמו רומאן רחב יריעה , ששורת אפיקים עלילתיים מתנקזת בו בסופו של דבר אל הזירה של בית המשפט
