למרים נאור יש נשק סודי שבו היא שמה את מבטחה. השֶׁרְדוֹקְס, ואולי נכון יותר לקרוא לו השרלוק... השרדוקס הזה הוא הסוד הכי כמוס בבית המשפט העליון.
מהדורה חדשה ומורחבת, עם פרק חדש, של הספר שפתח עידן של דיון חסר תקדים על בית המשפט העליון.
לויצקי פורשת כאן סיפור הנקרא כמו רומאן רחב-יריעה, ששורת אפיקים עלילתיים מתנקזת בו בסופו של דבר אל הזירה של בית-המשפט העליון, בעיקר בשני העשורים האחרונים, תקופת נשיאותו של אהרון ברק ומה שבא אחריה – החלום ושברו.
תחת ידה של לויצקי הופכת האות המתה של פסקי הדין לשלבים של סיפור מרתק, של הדרמה המתחוללת ב"משפחת השופטים". האובייקטיביות השיפוטית, העמדות הערכיות והפרשנות כורעות בספר הזה תחת כובד המשקל של אישיות השופטים ושל הרקע הביוגרפי-תרבותי שלהם. השופטים הם בו כבני-אדם שנושאים את רוחות עברם, את חוויותיהם האישיות שהזמן לא מחק את רישומן, את רגשותיהם, שנאותיהם ואהבותיהם, את כל אותם דברים שעושים את האדם אדם. עימם הם באים אל המאבקים עוצרי-הנשימה של הרכבים שבסופם מישהו כותב את פסק-הדין, מישהו משתכנע לחתום "אני מסכים", ומישהו טורח על חוות-דעת של מיעוט. לויצקי כותבת כביכול כ"מספר כל-יודע", שבכוחו לחדור לנפשות גיבוריו ולסצנות בחדרי-חדרים.
גיבורי "הרומאן" הזה הם דורית ביניש, מישאל חשין, דליה דורנר, מרים נאור, אסתר חיות, יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, מני מזוז ואחרים, וכמובן אהרן ברק.
