שירתו של צ`ארלס סימיק, בעלת הגוון הסוריאליסטי המובהק, `עיניים חדשות` המפליאות להתחקות אחר המופרך והמבדח בחיי אנוש. בעת ובעונה אחת משמרת שירתו את זכר הימים הקשים של מלחמת-העולם השניה, שהטביעו בה חותם בל-ימחה.
העולם אינו נגמר, מחזור השירים בפרוזה המוגש בשלמותו לקורא העברי, זיכה את צ`ארלס סימיק בפרס פוליצר לשירה לשנת 1990
