192 עמודים
הסיפור על דודה שלומציון הגדולה הוא היצירה המגובשת ביותר של קניוק. קניוק מגלה בנובלה זאת הומור גרוטסקי, קרנאבלי, שאינו מעורר חלחלה אלא הזדהות מעורבת באהדה. שלומציון הגדולה היא בת האריסטוקראטיה האיכרית, דמות שאין מגבלות לחיוניותה ולתשוקותיה. העוצמה החיונית של הדמות נובעת מתערובת מוזרה של קמצנות, גאווה, דמיון וחוש מציאות של אישה העומדת בשתי רגליה על קרקע המציאות; אבל כוחה הוא בראש ובראשונה מן האדמה. היא מעין סמל ארכיטיפי, שבאובדנו עלולה ההוויה הארצישראלית הישנה והטובה להיעלם ולשקוע. נובלה הומורסיטית זאת היא מעין רקוויאם לאמא מולדת שבניה עזבוה, משום שלא יכלו לשאת את עוצמת הוויתה.
גרשון שקד
