הנסיכה מראלה והנעליים המכושפות

"אֵלֶּה נַעֲלַיִם מְכֻשָּׁפוֹת. בָּרֶגַע שֶׁאֲנִי נוֹעֶלֶת אוֹתָן, הָרַגְלַיִם שֶׁלִּי מַתְחִילוֹת לִרְקֹד, וַאֲנִי לֹא יְכוֹלָה לְהַפְסִיק."

אֵלֶן לְעוֹלָם לֹא תִּתְרַגֵּל לַחֲבֶרְתָּהּ הַמִּסְתּוֹרִית מַרְאֵלָה. הֲרֵי לֹא בְּכָל יוֹם חֲבֵרָה יוֹצֵאת מִתּוֹךְ מַרְאָה וְאוֹמֶרֶת שֶׁהִיא נְסִיכָה מֵאֶרֶץ קְסוּמָה וּרְחוֹקָה...

בַּסֵּפֶר הַשֵּׁנִי בְּסִדְרַת הַנְּסִיכָה מַרְאֵלָה מוֹפִיעָה הַנְּסִיכָה הַשּׁוֹבָבָה וְהַחֲצוּפָה בְּשִׁעוּר הַבָּלֵט שֶׁל אֵלֶן, וְהִיא מוּכָנָה וּמְזֻמָּנָה לְהַרְקִיד אֶת שְׁתֵּיהֶן לְעוֹד הַרְפַּתְקָאוֹת מַסְעִירוֹת.

סִפְרֵי הַיְּלָדִים שֶׁל ג´וּלְיָה דּוֹנַלְדְּסוֹן הָפְכוּ זֶה מִכְּבָר לִקְלָסִיקָה בָּעוֹלָם כֻּלּוֹ. כִּשְׁרוֹנָהּ הַמֻּפְלָא לְסַפֵּר סִפּוּר וְלִיצֹר דְּמֻיּוֹת חֲבִיבוֹת כָּל כָּךְ כְּמוֹ טְרוֹפוֹתִי, הָעֲנָק הֲכִי גַּנְדְּרָן בָּעוֹלָם וְהַלִּוְיָתָן וְהַשַּׁבְּלוּל, מִתְגַּלֶּה שׁוּב וָשׁוּב בִּסְפָרֶיהָ לְפָעוֹטוֹת, וְכָעֵת גַּם בִּסְפָרֶיהָ לְקוֹרְאִים צְעִירִים.
בְּסִדְרַת סִפְרֵי הַנְּסִיכָה מַרְאֵלָה שׁוֹזֶרֶת ג´וּלְיָה דּוֹנַלְדְּסוֹן סִפּוּרֵי נְסִיכוֹת מֻכָּרִים אֶל תּוֹךְ סִפּוּרִים יוֹמְיוֹמִיִּים וּמַצְחִיקִים, וּבוֹרֵאת עֲבוּר הַגִּבּוֹרָה שֶׁלָּהּ חֲבֵרָה דִּמְיוֹנִית מֵהָאַגָּדוֹת.