אוסקר ויילד (1900-1854) הלביש את המעשיות שלו בלבוש תמים של אגדות ילדים. אבל מתחת לכסות התמימה לכאורה, מבצבצת, בלשונו החדה כתער, ביקורת חברתית ואנושית נוקבת. נסיכים ונסיכות, אנשי דת ופשוטי עם ואפילו בעלי חיים מטעימים את הקורא בכל היפה והמכוער באנושי, בכל המפעים ומרגש, בכל המשעשע ומכאיב ולעתים אף מקומם. אהבה לעומת שברון לב, יוהרה לעומת ענווה, דעות קדומות ואטימות לב, אכזריות ואנוכיות לעומת חמלה ורחמים וחברות אמת. את כל אלה מביא אוסקר ויילד בעטו המושחז, נועץ בלב הקורא ומעורר בו, לפעמים בבת אחת, את כל קשת הרגשות האנושיים, מצחוק ועד דמע.
