ספר הנוגע בעצב הרגיש ביותר בזיכרון ההיסטורי שלנו: תגובתם של הישוב בארץ והנהגתו לשואה באירופה בעצם התרחשותה.
במחקר אמיץ וחסר-פניות, מפורט ומתועד, בוחנת דינה פורת את השאלות שעדיין מעיקות על מצפון דורנו: מה ידעו הישוב והנהגתו על הנעשה באירופה ומתי נודעו להם הדברים? כיצד נערכה ההנהגה לפעול בעת הקשה ביותר שידע העם היהודי בתולדותיו – כשהוא מושמד בידי שונאיו ומופקר בידי מי שהיה אמור להיות ידידיו ובעלי-בריתו? מה תיכננה ההגנה לעשות, מה עשתה ומה לא עשתה? מה היה משקלן הממשי של הפעולות שהצליח הישוב לבצע? ההיה סיכוי להציל עוד יהודים ובאילו דרכים? ההיה טעם לשליחותם של "הצנחנים"? ספר-יסוד לחשבוננו עם עצמנו.
