צבי הוא דוקטור להיסטוריה של ארץ ישראל, שמנסה ללכוד את המעשה הציוני באמצעות הלשון העברית. מינה, סטודנטית לשעבר, היא בת זוגו שכמהה לתינוק אך לא נענית. הוריו הם זוג מבוגר שהיה שותף בהקמת קיבוץ בארץ ישראל, ומתגורר כיום בתל אביב; מה שנותר מחייהם אלה זיכרונות בלבד. קורותיהן של הנפשות הפועלות מופיעים כפזמון חוזר, שלושה נוסחים שמתארים יום אחד בחייהן. מדובר בסתם יום של חול אשר בעצם כתיבתו מחדש הוא משתנה לבלי הכר. ככל שנוספים פרטים כך נגרע מן העלילה ומתחדדים הפרטים השוליים, המשניים לכאורה.
באמצעות השפה העברית הנלמדת מפיהם של ראשוני המתיישבים בפרויקט המחקר של צבי, ומיצירותיהם של סופרי העברית בראשית המאה ה-20 עובר הסיפור תהליך של פירוק והרכבה. ההיסטוריה מפרקת את החיים והשפה מנסה להרכיבם מחדש.
המצב העברי מתכתב עם שפה שנשתכחה ומזמין לדיאלוג עם הזיכרון הקולקטיבי של חיי הספרות ושל חיי המעשה. חגיגה לאוהבי העברית.
