סיפור אהבת בוסר של נערה בת חמש-עשרה, נערה לבנה, אירופית ומושכת, עם גבר סיני מנוסה ומבוגר ממנה בשנים רבות. סיפור התפוררותה של משפחתה המושחתת והמנוונת, על רקע ההוויי הקולניאלי בסאייגון של שנות השלושים. למי שרוצה-זהו מעין ספר המשך עומד בפני עצמו לספר 'סכר כנגד האוקיאנוס* וזהו סיפורה האמיתי של דיראס. "שנים לאחר המלחמה, לאחר הנישואים השונים, הילדים, הגירושים, הספרים, הוא בא לפאריס עם אשתו. הוא טילפן אליה. זה אני.היא הכירה אותו לפי קולו. הוא אמר:רציתי רק לשמוע את קולך. היא אמרה:זו אני, שלום. הוא היה מבויש, הוא פחד, כמו בשכבר-הימים, קולו נרעד לפתע. ולפתע, עם הרעד, היא הבחינה שוב בהיגוי הסיני. הוא ידע שהתחילה לכתוב ספרים, והוא ידע זאת מפי אימה, שהתראה עימה פעם בסאיגון. וכן ידע בנוגע לאח הקטן, והתעצב על כך בגינה. ואז לא היה לו עוד מה להגיד לה. ואז הוא אמר לה זאת. הוא אמר לה שזה כמו לפנים, שעודנו אוהב אותה, שלעולם לא יוכל לחדול מאהוב אותה, שיאהב אותה עד יום מותו" המאהב זיכה את מארגרט דיראס בפרס ה'גונקור' היוקרתי-1984 ובפרס היוקרתי המינגווי-ריץ' ב-1986
