חוויות ההתבגרות של שתי נערות, לימור וחירות, אשר חמישים שנה מפרידות ביניהן. לימור הלומדת בחטיבת הביניים מוצאת את יומנה של סבתה, חירות, והיא עוקבת בפליאה אחר התשוקות הנסתרות, הגעגועים, סבל הקנאה וחדוות המרד, המשותפים לשתיהן. שתי תקופות נעורים שזורות זו בזו - האחת בתל-אביב של היום, והשניים בירושלים של לפני קום המדינה, כאשר היישוב היהודי שאף להשתחרר מעול הבריטים ובאירופה התחוללה מלחמת העולם השנייה.
בספר זה חותמת המחברת, נגה מרון, את הסדרה המצליחה של ספרי "חירות". הראשון הוא אל תקראו לי חירות, והשני, חירות לקראת בגרות. תקציר שני הספרים מופיע בפתח ספר זה, השלישי והאחרון בסדרה. כאן נפתרות החידות ומתגלים הסודות שהטרידו את לימור ואת חבריה, שהיו שותפים לה בקריאת היומן המרתק הזה, יומן של תקופה מנקודת ראותם של בני נוער, העוסק בעלילותיהם של הנערים והנערות שלקחו חלק פעיל בהקמת המדינה, בהגנה, באצ"ל ובפלמ"ח.
