"ערן צור לא משוחרר מן השדים שלו,אבל הוא משוחרר מן הצורך להיפטר מן העבר של המשורר כענק תרבותי.המסורת העיקרית שלו,מסורת הרוק,התחילה רק לפני חמישים שנה,ולא בשפה העברית.לא היו לה נביאים,לא היו לה משוררים לאומיים,לא היה לה אלתרמן ולא היה לא אבידן.לכן הכתפיים של צור משוחררות יותר-לא מכובד נפשי,אלא מן הכובד התרבותי שמתמודד איתו משורר בעברית.הוא לא צריך להקטין את דמותו.המעשה הזה נחסך ממנו.כל ילד יודע שאמן הרוק הוא אחד התחליפים המעטים בתקופתנו לאישיות המקרינה סמכות ומעניקה חסות,בלי הכובד של מסורת דורות.העובדה שצור הוא אולי אמן הרוק הספרותי ביותר והמודע ביותר לשירה העברית,מבליטה עוד יותר את היכולת של אמן פופולרי להציע התחלה חדשה במקום שבו מתקשה המסורת הקנונית להיפרד ממטעני העבר שלה."
