הוגים קוראים עוסק בהתמודדות של הוגים יהודים עם מקורותיהם, לנוכח המתח המובנה בין פתיחות ושמרנות במחשבת המאה העשרים. הפתיחות נבעה מטבעו של עולם מודרני ופוסט מודרני; השמרנות נבעה מהמסורת היהודית . המשותף לזרמי ההגות בתקופה זו הוא ההתייחסות לטקסט כראי המסורת . בחינת ההתמודדות עם המסורת מגלה עובדה מפתיעה: המסורת, שמטבעה היא מגבילה ומגדירה, התגלתה ככוח הגותי, פרשני ותרבותי רב עצמה. פרקי חיבור זה דנים במשנתם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, מרטין בובר, אברהם יהושע השל, הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, הרב אהרן ליכטנשטיין והפרופסור משה שוורץ. נוסף על כך הספר עוסק גם בתופעת הקהילות הקוראות. הוא דן בזיקתה של ההגות הציונית הדתית לדמויות פילוסופיות בימי הביניים ולטקסטים שהנחילו רמב"ם ורלב"ג.
