הרצאה מבריקה זו, שפורסמה בצרפת בתום מלחמת העולם השנייה, כתובה בלשון צלולה השווה לכל נפש, ובה נידונים היבטים חשובים של ההגות הקיומית. כדברי סארטר, הרצאתו היא לימוד סנגוריה על האקסיסטנציאליזם כנגד האשמות שהטיחו בו השמאל הקומוניסטי והימין הקתולי.עוצמתה הרעיונית של ההרצאה, לא פחות מהירותה הרבה - הם השופכים אותה לקריאת חובה לכל מי שמבקש לעמוד על אופיו ועל פגמיו של הזרם ההגותי המשפיע ביותר באירופה שלאחר המלחמה.יהיו ככל שיהיו הפגמים שבהרצאה שלפנינו והסתירות שבינה ובין כתביו האחרים של סארטר - דבר אחד נעלה מכל ספק: זהו מסמך אנושי-פילוסופי והומניסטי חשוב ועצם הופעתו בישראל (וההתייחסות אליו) רק תגדירנו, אם לנקוט בלשונו של סארטר, באור חיובי יותר.
