ג&rsquo,&rsquo,ינג&rsquo,&rsquo,י -53 החטיפה המסתו

הִגַּעְתִּי בִּמְהִירוּת אֶל הַכְּנִיסָה לְבֵיתוֹ שֶׁל אֲחִיקָם, וְהִסְפַּקְתִּי לִרְאוֹת אוֹתוֹ יוֹצֵא מֵהַמְּכוֹנִית. דָּחַקְתִּי אֶת עַצְמִי לְתוֹךְ שִׂיחַ, כְּדֵי שֶׁאַף אֶחָד לֹא יַבְחִין בִּי. עַכְשָׁיו נִפְתְּחָה הַדֶּלֶת הָאֲחוֹרִית, וּמִמֶּנָּה יָצְאָה יוֹכֶבֶד הוֹכֶנְדּוֹרְף, אֲחוֹתוֹ שֶׁל אֲחִיקָם, וְאַחֲרֶיהָ יָצָא יֶלֶד. הַיֶּלֶד נִרְאָה בְּעֵרֶךְ בְּגִילִי. הָיוּ לוֹ שְׂעָרוֹת בְּלוֹנְדִּינִיּוֹת וְעֵינַיִם חוּמוֹת גְּדוֹלוֹת. הוּא לָבַשׁ מִכְנְסֵי בֶּרְמוּדָה מְשֻׁבָּצִים, וְנָעַל נַעֲלֵי ´נַיְיק´ לְבָנוֹת. עַל כְּתֵפָיו הָיָה תָּלוּי תַּרְמִיל קָטָן. הָיָה מַשֶּׁהוּ מוּזָר בַּתְּנוּעוֹת שֶׁל הַיֶּלֶד. כְּשֶׁהוּא יָצָא מֵהַמְּכוֹנִית, הוּא נִפְנֵף בְּיָדוֹ, כְּאִלּוּ הוּא מְזַהֶה מִישֶׁהוּ. אֲבָל בְּדִיּוּק בְּאוֹתוֹ רֶגַע, אַף אֶחָד לֹא נִרְאָה בַּסְּבִיבָה, וְלָכֵן הַנִּפְנוּף שֶׁלּוֹ הָיָה לֹא הֶגְיוֹנִי. הַחֲבֵרִים שֶׁלִּי לֹא רוֹצִים לַעֲרוֹךְ תַּצְפִּיּוֹת אִתִּי? לֹא צָרִיךְ, אֲנִי יָכוֹל לְתַצְפֵּת לְבַד. וְדָנָה פִישְׁמַן, כְּדַאי שֶׁתֵּדְעִי, אֲנִי גַּם יָכוֹל לְהִסְתַּדֵּר לְבַד. עֻבְדָּה.