הרעיון לפרק את הגוף לגורמיו ולהרכיבו מחדש, אגב החלפת איבר פגום באיברבריא, פרנס במשך שנים רבות את עולם הדמיונות והפנטזיות של הרפואה. הדימויים של הגוף ל"מחסן של חלפים", של האיברים ל"חלקי חילוף", של החליפין ל"סחר באיבר ים", ומנגד – של תרומת האיברים ל"מתנת חיים", מנחים את המחשבה המקובלת על השתלות איברים. חלקי חילוף או מתנת חיים? פגיעה בכבוד האדם או האדרתו? כך או כך, עובדה היא ששפת הדיון בעולם ההשתלות היא שפה מטפורית. את מקומו של התיאור הריאליסטי תופס מערך של דימויים שמנמיכים את התורם לדרגת דרגות ביניים. תת-אנוש, או לחלופין מגביהים אותו לדרגת על-אנוש. קשה למצוא בשיח על השתלות איברים
