איזי,לוסי וטי-ג'יי הצטופפו סביבי ובהו בי, כאילו חיכו שלהטוטנית הקרקסים תתחיל במופע שלה.נדתי בראשי. "מתישהו הרי תצטרכי לפתוח את הפה שלך," אמרה לוסי,"נו קדימה,תורידי את היד מהפה." נדתי בראשי."זה נורא.אני נראית כמו פותחן קופסאות."
נסטה הרוסה.היא צריכה להרכיב גשר. היא חושבת שאף בן לעולם לא יסתכל עליה שוב בלי שיחשוב על הכריש הקטלני ממלתעות. ניסיונותיה לתרגל חיוך שלא יחשף את שיניה אינם עוזרים. נותרה רק אפשרות אחת-לפרוש מהחברה.
לוסי,איזי וטי-ג'יי מנסות לעזור לה להבין שהמראה שלה לא השתנה, ושבכל מקרה,אישיותה התוססת היא שחשובה. אבל נסטה אינה משתכנעת. עם זאת,המצב משתנה כשהיא פוגשת את הלוק, שלא רק משקם את ביטחונה בכוח המשיכה שלה, אלא גם מכיר לה צד חדש לגמרי באישיותה.
