בדיוק בשניה הזאת

אֲנִי מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה, אַבָּא לְיָדִי נִשְׁכָּב וּמְסַפֵּר לִי מָה קוֹרֶה בָּעוֹלָם בְּדִיּוּק עַכְשָׁיו. כָּךְ נִפְתַּח מַסַּע עוֹלָמִי מֻפְלָא, מָלֵא בְּחֵן וּבְהוּמוֹר, בֵּין אֲרָצוֹת וְיַבָּשׁוֹת, נוֹפִים וְהִתְרַחֲשֻׁיּוֹת.