אלונקה על גב גמל מביא את סיפורו של השירות הרפואי במערכה לכיבוש ארץ-ישראל בידי הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה, 1918-1916. מערכה זו שמורה בזיכרון הקולקטיבי כמערכה מוצלחת ומעוטת נפגעים. בפועל, היא התאפיינה באבדות רבות הן בקרבות והן עקב תחלואה. אולם בניגוד למערכות אחרות, הצליח השרות הרפואי להתמודד היטב עם המשימות שהוטלו עליו. הצלחה זו נבעה מיכולתה המקצועית של המערכת הרפואית וגמישותה להתאים עצמה לתנאים ולמטלות המשתנים. בבסיס כל אלו עמדה התמיכה הבלתי מסויגת של הדרג הפיקודי ובראשו המפקד העליון - גנרל אלנבי. מפקד זה היה אולי היחיד מבין המפקדים הבכירים במלחמת העולם הראשונה אשר ראה בבריאות החיילים מרכיב בסיסי ביכולת הגייסות להילחם ולנצח בשדה הקרב. התייחסות נאותה של מפקדים, כבר בשלב התכנון, אל היפגעות ותחלואה, הינו לקח חשוב המתאים לכל מערכה צבאית. רפואה צבאית מיטבית בשדה הקרב תתבצע ברוח הרפואה שלוותה את הגייסות במערכה בארץ ישראל, אשר התאפיינה במסירות, אומץ לב, הקרבה ומצוינות מקצועית.
