איים בזרם ראה אור בשנת 1970, תשע שנים לאחר מותו של המינגוויי, ובמרכזו תומס האדסון, אמן והרפתקן המזכיר את המינגוויי עצמו. הנופים הפסטורליים של האיים הקריביים שאותם מצייר האדסון מתחלפים בברים האפלוליים של הוואנה ובמים שורצי הצוללות הגרמניות של קובה בימי מלחמת העולם השנייה. במיטב כשרונו הבוגר מצליח המינגוויי לשלב בין מערכות יחסים עם קשת של דמויות יחודיות ומורכבות לבין סצינות פעולה דרמטיות, ולרקום לתוכן את נבכי זרם-התודעה העשיר של נפש גיבורו.
