בטקסט נשכח משנת 1920 מזהיר אחד-העם את ראשי התנועה הציונית, ואת קוראי המהדורה השלישית של מאמריו, מפני פירוש לא נכון של ההכרה בזכות היהודים ל'בית לאומי' בארץ-ישראל. במאמר קצר, מבריק וחכם, הוא חוזה בדייקנות מפתיעה את הקונפליקט היהודי-פלסטיני, ומציע להקים בארץ-ישראל שני בתים לאומיים במסגרת מדינית משותפת.
היום, כאשר הציבור הישראלי ומנהיגיו איבדו את תקוותם לשלום, הצעתו של אחד-העם רלוונטית מתמיד. בארץ-ישראל שבין הירדן לים מתקיימת למעשה מדינה דו-לאומית, שתושביה מנהלים ביניהם מלחמת חורמה. ההצעה לחלוקת הארץ ולהקמת שתי מדינות לאומיות מאיימת להנציח את מאבק הדמים.
דרור גרין מנהל דיאלוג עם אחד-העם, ומציע להעמיד טקסט חדש אל מול האוטופיה הכוזבת שהציג הרצל ב'מדינת היהודים'. הוא מציע לשוב ולבחון את האופציה שנשכחה, וליצור כלים לחיים משותפים בארץ-ישראל
